יש לך רעיון לאפליקציה? מדריך קצר בגובה העיניים ליזמי אפליקציות מתחילים – מה בין נייטיב, קרוס-פלטפורם להיברידיות!

יזם? יש לך רעיון נהדר לאפליקציה והלכת קצת לאיבוד בין המושגים השונים בתחום פיתוח אפליקציות, אל דאגה, המאמר הקצר הבא בשבילך, סקירה קלילה, בלי שימוש במונחים מסובכים שיעזרו לך להבין תכלס מה ההבדל בין המושגים המצויים בדרך לאפליקציה שאתה מעוניין לשווק בחנויות האפליקציות השונות.

אז קדימה קצת סדר בבלאגן

השלב הראשון הוא קודם כל הגיית הרעיון והאפיון, בשלב זה אנחנו לא נכנסים, המאמר יוצא מנקודת הנחה שאתה יודע כבר מה אתה רוצה ויש לך מושג לגבי התמונה הסופית של האפליקציה בחזון שלך. בשלב הבא עליך להכיר את הזירות המרכזיות למכירת האפליקציות. זירות אלו מוכרות כחנויות אפליקציות, שתי חנויות מרכזיות קיימות כיום והן הגוגל פליי Google Play ומכשירי האנדרואיד(רוב המכשירים המצויים כיום, בפרט בישראל) וממול ישנו מערכת האפ סטור App Store הקיימות במכשיר ה IOS  של אפל, שמצויה מאוד בעולם, גם בישראל, אך בעיקר בארה”ב.

אז איך מפתחים אפליקציות לכל אחת מהחנויות?

ראשית, צריך לדעת שברמה העקרונית כל מערכת הפעלה כזאת עובדת בצורה שונה לחלוטין, ולכן לכל אחת מהן יש את החוקים שלה ואת העקרונות שלה, סטנדרטים שלה, שיטות שליפת נתונים, מה היא מאפשרת ורמות אבטחה שונות.

נייטיב  Native – הדרך הקלאסית, דרך ארוכה קצרה

הדרך הראשונה היא שיטת הפיתוח המכונה Native. אין צורך להיבהל, נייטיב פירושו מקומי. קרי, רוצים לפתח אפליקציה, אנא השתמשו בתוכנות והכלים הבסיסיים של כל מערכת בנפרד. פתחו מערכת לאנדרואיד  של גוגל ומערכת לIOS של אפל. פיתוח אפליקציית נייטיב הוא פיתוח אפליקציה אורגנית, שזה אומר שהיא רצה בצורה טבעית על הטלפון, היא מותאמת מראש בנפרד לכל אחת, לכן היא אורגנית במימוש שלה במערכת ההפעלה. למעשה היא נכתבת כפי שאמרנו על מערכת ההפעלה עצמה. אפליקציות נייטיב משתמשים בכלים של אפל – על מערכת ההפעלה שלה שפת תכנות של אפל (Swift ו- Objective C), ואנדוראיד   מפתחים בJAVA  במערכת ובהתאם לשיטות שהציבה אנדרואיד.

היתרון טבעי גם הוא, אפליקציות אלו רצות אופטימלית על מערכת ההפעלה, תחושות השימוש של המשתמש היא טבעית וזורמת, הכפתורים נראים בצורה סטנדרטית, אייקונים קבועים, שאפליקציות אלו מספקות. כמו כן, אפשר לעצב גם ברמה האישית עיצובים ספציפיים ולשלוט ברזולוציה נמוכה גבוהה מאוד של נראות אישי. על הביצועים המהירים אין מה לדבר, מהירות הרצה של אפליקציות אלו גבוהות במיוחד ביחס לשיטות הפיתוח האחרות.

אליה וקוץ בה, שיטה זאת היא הכי יקרה. הן כי ישנן גוגל ואפל דורשות תשלום על הפיתוח במערכות שלהם והן כי המתכנתים המומחים בכל מערכת יקרים יותר ממתכנתים בשיטות האחרות.

קרוספלטפורם – לקבל תוצאות מהירות ובזול

היתרון של שיטה זאת הינה המפתח מפתח קוד פעם אחת וזה ידע לרוץ על כל מערכת הפעלה. אך זה לא שרביט קסמים, האפליקציה בסופו של דבר נראית פחות טוב, מורגשת פחות טוב, רצה פחות טוב, ולא מתממשקת עם מערכת הפעלה בקלות ובצורה חלקה.

היתרון כמעט מובן מאליו, מתכנתים אלו בדרך כלל זולים יותר מהנייטיב, זמן הפיתוח קצר, וגם עלות הפיתוח נמוכה משמעותית. על החסרונות כבר שמעת.

היבריד – חכם יותר מקרוספלטפורם אך לא מושלם כמו הנייטיב

בשיטה זאת תפתח קוד אחד באמצעות כלים כגון xamarin,  שאומרת תפתח קוד אחד ואנחנו נעטוף את זה ונלביש את זה כמעט כמו נייטיב על מערכת ההפעלה. יחד עם זאת ברור שזה לא מושלם, והעלויות בינוניות.

רגע, יש עוד אפשרות שלא שכחנו

אתר אינטרנט ריספונסיבי, הינו אתר אינטרנט שיודע להתאים את עצמו לכל סוג מכשיר, לא משנה מערכת הפעלה או גודל מכשיר. בחלק מהמקרים והצרכים זה פשוט מספיק. אולם לא כל בונה אתרים יודע לתכנת כך. צריך להבדיל בין מערכת רספונסיבית שזה התאמה מלאה ומושלמת לכל מכשיר לבין התאמה לסלולרי שזאת פשרה סבירה לאתרי תדמית אך הרבה אתרים לא יכולים להתפשר על זה, כיוון שתוכן רב מתפספס.